שָׁלוֹם קַר   הָאֲוִיר הִתְמַעֵט. עֵירֹם נִהְיָה פְּלָדָה מְכוּדֶנֶת. לֹא יָכֹלְנוּ לַחֲדֹר, לִפְלֹשׁ וְלִכְבֹּשׁ אָהֲבָה – כְּאוֹיְבִים הָיִינוּ  מִשְׁנֵי צִדִּי הַמִּטָּה שֶׁהִתְפָּרְקָה בְּשָׁלוֹם קַר, לְלֹא קַו הַפְרָדָה.